שתלים דנטליים

התקנת שתלים דנטליים הפכה להליך הכירורגי הפופולארי ביותר בעולם. מה חשוב לדעת רגע לפני?

השתל הדנטלי מהווה תחליף לשן שנפלה או לא התפתחה ומספק מראה טבעי ויכולת תפקוד טובה. השתל העשוי לרוב מטיטניום, מתחבר לתאי העצם ובכך מתקבע לעצם הלסת ומשמש כעוגן להנחת הכתר. השתלים נבדלים זה מזה בגודל פני השטח שלהם, ככל שהם גדולים יותר, עולה הסיכוי להיצמדות תאי עצם רבים יותר בזמן קצר יותר ועולים סיכויי ההצלחה של הטיפול כולו. זמן ממוצע להישרדותו של שתל שן הוא כ-15 שנים וזאת בתנאי שהוא הותקן כהלכה והמתרפא שומר ומקפיד לבקר את רופא השיניים באופן קבוע ולא סובל ממחלות כלליות העלולות להשפיע על הישרדות השתל.

סיכויי ההצלחה הם כ – 95% ותלויים בסוג השתל ובאזור ההשתלה.

השתל הנפוץ והמוצלח ביותר הוא שתל צילינדרי עם סלילים דמויי בורג, אשר מגיע בצורות שונות המתאימות למקרים שונים:

שתל בעל מבנה ישר –  מתאים ללסת רחבה וישרה.

שתל בעל מבנה מתכנס "חרוטי"  – מתאים ללסת צרה ומתכנסת.

שתל דיסק –  מתאים למקרים של חוסר עצם, אך שיעורי ההצלחה שלו נמוכים משמעותית משתלים צילינדרים.

העיקרון המנחה הוא – ככל שהשתל ארוך ורחב יותר, מתאפשר חיבור נרחב יותר בין העצם לשתל ולכן חיי השתל יהיו ארוכים יותר, אך יחד עם זאת יש נסיבות המגבילות שימוש בשתל שכזה באופן גורף כמו רוחב עצם הלסת.  מחקרים הוכיחו כי שימוש בשתלים איכותיים מעלה את סיכויי ההצלחה הראשונית ומוריד את הסיכוי לאובדן עצם סביב השתלים כך שהשתל נשמר שנים ארוכות בפה. לאחרונה פותח שתל מהפכני וחדשני הנקרא Trabecular metal  שתל זה, בניגוד לצורת רוב השתלים, מכיל שליש אמצעי הבנוי מסגסוגת ייחודית במבנה תלת ממדי המאפשר בנייה של עצם לתוך השתל, מה שמגביר באופן משמעותי את יכולת העיגון של השתל ומקצר משמעותית את זמן ההמתנה הנדרש לאיחוי השתל בעצם הלסת.

שתלים ממוחשבים מול שתלים רגילים

אחד המרכיבים החשובים ביותר בהשתלת שיניים הוא יכולת הרופא למקם את השתל באופן מדויק ללא פגיעה אפשרית בכלי-דם, עצבים או חללים אנטומיים שכנים. עד היום קביעת מיקום השתל הייתה מתבצעת על פי שיקול הדעת הבלעדי של הרופא. לאחר בחינת צילום הסיטי היה הרופא ממקם את השתלים במו ידיו ועיניו למקום שנראה לו המתאים ביותר בלסת. פעולה זו בוצעה ללא משוב חוזר במהלך הפעולה ולכן דרשה מיומנות וניסיון רב. חוסר דיוק לעיתים עלול היה לגרום לפגיעה במקומות רגישים כמו הסינוס המקסילרי, חלל האף (חללי אוויר בלסת העליונה), או עצב הלסת התחתונה ולגרום לבעיות כמו שיתוק העצב ואובדן תחושה בשפה התחתונה ובאזור הסנטר.

כיום, כלי ניווט חדשני בזמן אמת מאפשר לראשונה דיוק ברמת עשירית המילימטר – דיוק רב יותר משמעותו טיפול מוצלח עם ריפוי טוב יותר ופחות סיכונים ותופעות לוואי.

כיצד מתבצעת התקנת שתלים ממוחשבים?

בשלב ראשון המטופל מבצע צילום CT סטנדרטי. הרופא מזין את נתוני ה CT בתוכנה מיוחדת המאפשרת להציג את הלסת בתלת מימד ו"להשתיל" גראפית שתל בגודל האידאלי ובמיקום האידאלי בפה. תכנון זה יכול לקחת בחשבון את עומק ורוחב הלסת, מיקום הכתרים הסופיים, וכמובן זוויות ההשתלה הרצויות כך שנימנע מפגיעה אפשרית בכלי דם, עצבים וחללי אוויר.
ביום הניתוח משתמש הרופא בדגם אופטי ייחודי המותאם לשיניים בפה או ללסת עצמה. מערכת אופטית ייחודית (ללא קרינה) קוראת את מיקום הדגם יחסית לאתרי ההשתלה הרצויים ומזהה את מיקום קצה המקדח המשמש להשתלה. התוכנה מחברת את הנתונים הללו באופן מדויק לתוכנית

ההשתלה התלת מימדית שהכין הרופא בשלב הקודם, ומייצרת תמונה אמיתית של מיקום המקדח תוך כדי ההשתלה. הרופא רואה במסך המחשב בכל רגע היכן נמצא המקדח, עצבי הלסת והחללים האנטומיים וכמו באולטרסאונד מקבל תמונה מלאה של אזור הלסת תוך כדי ביצוע ההשתלה.

יתרונות השיטה:

1. השתלה טובה יותר ומדויקת יותר.
2. הפחתת הסיכון לפגיעה במטופל תוך כדי ההשתלה.
3. ניתוח קטן ומדויק יותר עם פצע קטן יותר או לעיתים ללא חיתוך החניכיים כלל.
4. הפחתה בצורך בבניות עצם תוך שימוש מיטבי בעצם הקיימת.
5. קבלת כתרים ממוחשבים מדויקים יותר. במקרים אסתטיים ניתן לקבל כתר מידי המוכן מראש במעבדה ומתאים באופן מושלם לשתל עוד לפני שההשתלה בוצעה!
6. חווית טיפול רגועה, בטוחה ומהנה יותר הן עבור הרופא והן עבור המטופל.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה שחלה בשנים האחרונות בתחום השתלים הדנטליים עדיין קיימים מצבים בריאותיים בהם לא ניתן לבצע את הטיפול כמו: סוכרת לא מאוזנת, שימוש בתרופות מסוימות הגורמות לשינוי מטבוליזם בעצם או שינויי של המערכת החיסונית ואוסטאופורוזיס קשה.

תפקידו של רופא השיניים הוא להתאים למתרפא את השתל המתאים לו ביותר בהתאם לשיקולים השונים. בחירה בשתל איכותי תשפר את סיכויי ההצלחה ואת שרידות השתל והכתר שמעליו תוך צמצום הסיכונים לזיהום ולכישלון.